הבחירות בארצות הברית ואתגר הצוק הפיסקלי

זה מכבר גבר ברק אובמה על מיט רומני ונבחר לכהונה שנייה, ואחרונה, כנשיא ארצות הברית בטרם ייאלץ לפנות את כסאו בינואר 2017. טרם ברור לחלוטין כיצד יגיב הציבור האמריקאי לחלוקה החברתית-דמוגרפית ששיקפה מערכת הבחירות האחרונה, אך כבר עכשיו ברור שהאתגר הקריטי ביותר שעומד לנגד עיניהם של הדמוקרטים והרפובליקנים כאחד הוא הצוק הפיסקלי שמחייב פתרון מיידי. 

בארי בן זאב

נשיא ארצות הברית ברק אובמה. הרפובליקנים יצטרכו להתפשר עמו.

פשרה היא צו השעה

נצחונו של אובמה, הפתיע רבים במחנה הרפובליקני אשר היו בטוחים כי ההתלהבות הגדולה מבית, וזאת לצד האכזבה מתפקודו של הנשיא אובמה, תאפשרנה למיט רומני לצאת עם ידו על העליונה. כעת, עם נשיא דמוקרטי בבית הלבן, ורוב רפובליקני בבית הנבחרים, אחד משני בתי הקונגרס, יצטרכו מנהיגי שתי המפלגות לנהל תהליך אינטנסיבי של משא ומתן אשר בסופו יהיה עליהם לעשות ככל יכולתם על מנת להימנע מהצוק הפיסקלי – השם הנרדף לפקיעת תוקפם ב-01.01.2013 של שורה של חוקים הכוללים בתוכם הטבות והקלות מס אשר ניתנו על ידי ג’ורג’ בוש הבן, קודמו של אובמה בתפקיד.

על הרפובליקנים יהיה להפנים כי המנדט המחודש שקיבל הנשיא המכהן מהעם האמריקאי, ייאלץ אותם למצוא שפה משותפת עם אובמה ולהתפשר על חלק מהדרישות שלהם, שאם לא כן, יכניס הצוק הפיסקלי תחילה את ארצות הברית, ולאחר מכן את העולם כולו, למיתון עמוק – אשר ישפיע בין היתר גם על ישראל. הפשרה המסתמנת תכלול ככל הנראה אי העלאת מיסים למעמד הבינוני, אך בה בעת, העלאת מיסים למעמד הגבוה.

בסופו של יום, המשוואה די ברורה – פשרה שתוביל לפיתרון עוד לפני סוף השנה האזרחית, תעזור לכלכלה הריאלית, תחזיר את הביטחון והאמון של הצרכנים במשק, ואף תתניע תהליך גלובלי שיביא בתוך שנה-שנתיים לצמיחה חיובית ולשיפור המצב. מנגד, אם כל אחד מהצדדים ימשיך לדבוק בעיקשות בעמדתו, הרי שנוכח הקורלציה בין השווקים הפיננסיים בעולם, קריסת השוק האמריקאי תשפיע באופן מיידי על כלל שווקי העולם, וכתוצאה מכך לשם המחשה בישראל, אי אפשר יהיה להעלות את הריבית ולהילחם בבועת הנדל”ן. בנוסף, הייצוא הישראלי ייפגע וגם האפקטים הפסיכולוגיים של המשבר יתנו את אותותיהם.

הניצחון של ברק אובמה משקף הלך רוח ברור

נצחונו החד-משמעי של ברק אובמה על מיט רומני (יש שיגידו כי אף מדובר בתבוסה), משקף הלך רוח ברור לפיו מפירות הצמיחה של שני העשורים האחרונים, נהנו רק העשירון והאלפיון העליון. במבחן התוצאה, מעמד הביניים לא נהנה מהצמיחה וכיום, הוא גם לא מעוניין, במידה רבה של צדק, לשלם לבד את המחיר הנדרש על מנת להבריא את הכלכלה ואת המשק. כיום, נוצר בארצות הברית מצב פרדוקסלי שמאפשר לבעלי הון ותאגידים גדולים, להינות משורה של הטבות מס כאלה ואחרות, ולשלם בפועל שיעור מס הכנסה נמוך יותר מזה שמשלם האזרח הקטן.

בדיוק על הרקע הזה נולד לו “חוק וורן באפט” שמנסה להעביר ברק אובמה בקונגרס. על פי דוחות מס ההכנסה שחשף באפט עצמו, אשר נחשב למשקיע המוביל בתבל, הקלות המס שניתנו לו איפשרו לו לשלם מס בשיעור נמוך יותר מזה שמשולם על ידי מזכירתו (38% אל מול 15% בלבד). זהו מצב מעוות ובעייתי מאין כמוהו עליו יצטרכו הממשל האמריקאי, כמו גם ממשלות אחרות ברחבי תבל לתת את הדעת.

ראוי לזכור לסיכום כי לא מדובר כאן על סוציאליזם, כי אם על צדק אבסולוטי. צעדים מסוג זה לא מחזירים אותנו לימי הקומוניזם, כי אם מתקנים את העיוותים הקיצוניים של הקפיטליזם. במידה וחוק באפט אכן יתקבל, תהיה לדבר השפעה ניכרת על מדיניות המיסוי בכל העולם המערבי, לרבות בישראל.

כך למשל, המצב בישראל כיום הוא כזה שחברות ותאגידים רבים זוכים לשורה ארוכה של פטורים והקלות, כך שלמעשה, הם משלמים לא פעם מס הכנסה ברמה של 10-15%. נוצרה דיספרופורציה ברורה בין אחוזי המיסוי של החברות הגדולות לבין אחוזי המיסוי שהוטלו על החברות הקטנות והבינוניות ועל העובדים השכירים. לשם המחשה, הרי שגם ברפורמות האחרונות שביצעה הממשלה במדיניות המיסוי, הועלה מס ההכנסה לשכירים ולא לחברות הגדולות (חוק הרווחים הכלואים למשל). גם אם נקבל את הנחת היסודי הסמויה לפיה החברות הגדולות צריכות לזכות בהקלות משמעותיות משום שתרומתן למשק היא משמעותית מאין כמוה, הרי שלא ניתן יהיה להתעלם מהעובדה שהפערים פשוט התרחבו יתר על המידה.

הציבור האמריקאי לא מוכן לקבל את המציאות הזו ועל המנהיגים משני הצדדים יהיה לפעול במהירות האפשרית על מנת לשנותה – בטרם יהיה מאוחר.

 / תגובה אחת  / ב בלוג

תגובה אחת

  1. Pingback: בארי בן זאב על הבחירות בארה"ב | בארי בן זאב

הגב

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים

*