זה מכבר נחשפנו לתכנית הכלכלית שהציגה לציבור הבוחרים מפלגת “העבודה” בראשות שלי יחימוביץ ובפוסט שלפניכם הייתי רוצה לתת את הדעת על כמה נקודות מרכזיות שאותן אני מבקש לנתח מנקודת ראות כלכלית-מקצועית גרידא:
מאת: בארי בן זאב
1. גודל התקציב
בשורה התחתונה צריך לזכור שכל עוד מקבלי ההחלטות לא מגדילים את אחוז הגירעון הרי שכל משק יכול להתנהל עם תקציב גדול או קטן יותר – כאשר הדבר תלוי בראש ובראשונה בהשקפת העולם של הממשלה. במקרה דנן מציעה למשל שלי יחימוביץ להגדיל את התקציב וזאת בניגוד לפילוסופיה הניאו-ליברלית שמשלה בכיפה בשלושת העשורים האחרונים (מאז ימיהם של רייגן בארצות הברית ותאצ’ר בבריטניה.)
בסופו של יום, מדובר פה על שתי גישות סותרות המנוגדות זו לזו. גישה אחת טוענת שעל מנת להבטיח את צמיחתו של המשק, חייב התקציב להיות קטן ככל הניתן וזאת בניגוד למחקרים אחרים המוכיחים שכל עוד אחוז הגירעון במשק נותר קבוע, אין מניעה להגדיל את התקציב (ללא הגדלת הגרעון) על מנת להגדיל את היקף השירותים החברתיים המוענקים לאזרח על ידי המדינה, וזאת תוך שימת דגש על השקעה גדולה יותר בהון האנושי – בחינוך, בבריאות וברשת בטחון חברתית גדולה יותר. במילים אחרות, לא ניתן לומר באופן ודאי כי התקציב שמציעה שלי יחימוביץ’ יפגע בשיעור הצמיחה של המשק.
הידיעה על התכנית – מתוך YNET
לשם השוואה והמחשה ניתן להתייחס לבחירתו של הנשיא הברזילאי לשעבר לולה דה סילבה לתפקיד לפני כעשור. עם בחירתו סברו רבים כי עברו הסוציאליסטי והתכנית הכלכלית-חברתית אותה ביקש ליישם יפגעו בצמיחתה של ברזיל אך בפועל קרה ההפך המוחלט: ברזיל צמחה והפכה לאחת המעצמות הכלכליות הבולטות והמובילות בתבל. לולה דה סילבה נקט במדיניות סוציאל-דמוקרטית והרחיב את השרותים הניתנים למעמדות הנמוכים.ברור ונהיר הוא שלא ניתן להשוות בין כלכלת ברזיל לכלכת ישראל, ואף על פי כן, מדובר בנקודה מעניינת למחשבה.
2. המאבק בפשיעה הכלכלית ובהון השחור
זהו אחד הנושאים הבולטים בתכניתה הכלכלית של יחימוביץ ויש לברך על כך. המלחמה בפשיעה הכלכלית במדינת ישראל – החל ממעלימי המס הקטנים והבינוניים ועד למשפחות הפשע ולמעלימי המס הגדולים ביותר נמצאת כיום רק בחיתוליה. מדובר על אחד התחומים הקריטיים ביותר לעתידו של המשק הישראלי ומכאן שעל המדינה להקצות לנושא משאבים נוספים הן בעובדי רשות המיסים וביחידות מקצועיות במשטרת ישראל. חשוב לציין כי הניסיון מלמד כי המלחמות בהון השחור הוכיחו את עצמן בעיקר במדינות שבהן אחוזי המיסוי השולי היו סבירים וזאת משום שרק מיסוי שולי סביר מעודד גבייה ולמעשה מפחית את המוטיבציה להעלים מיסים מלכתחילה.
3. היקפי המיסוי
שלי יחימוביץ’ – העלאת המיסים עלולה לפגוע בצמיחה של המשק
אם כבר במיסוי עסקינן, הרי שלא ניתן להתעלם מההצעות מרחיקות הלכת של יושבת ראש מפלגת העבודה בכל הנוגע להעלאת מס החברות והגדלת היקפי המיסוי על שכר של מעל 50,000 שקלים – שתי ההצעות מסוכנות למדי שאף עלולות לפגוע בצמיחתו של המשק.
ראשית, העלאת מס החברות מעבר לרמתו הנוכחית עלולה להבריח ממדינת ישראל חברות הפועלות בישראל. שנית, הגדלת המיסוי על שכר חודשי של מעל 50,000 ש”ח לחודש מהווה אנטי תמריץ לעובדים מוכשרים. פגיעה בתמריץ לעבודה של סקטור השכירים בעלי משרות של בין 50-ל-75 אלפי שקלים תפגע בצמיחה. בה בעת, יישום של מס יסף להכנסה מעל 1 מיליון ש”ח לשנה היא הגיונית ולא אמורה לפגע בצמיחתו של המשק.
4. שכר הבכירים
הצעתה של שלי יחימוביץ להגביל את שכר הבכירים לכדי שיעור של פי 50 ממשכורתו של העובד הזוטר ביותר היא קודם כל ולפני הכל נושא ערכי שאפשר להתנגד או לחילופין להסכים לו אך יש לזכור כי בטווח הרחוק הוא לא ישפיע על הצמיחה העתידית של מדינת ישראל לכאו או לכאן.
5. בנייה מסיבית של דיור ציבורי
הפנית משאבים ופתרונות שיאפשרו לשוק המוסדי להשתתף במימון של בניה לדיור ציבורי הוא מהלך בכיוון הנכון. אין כל ספק שמהלך כזה יבלום את עליית מחירי הדירות ויגדיל את ההיצע הקיים במשק. אני מאמין כי השכרת דירות במחיר מפוקח לטווח ארוך לזוגות צעירים הנה בבחינת מהלך מבורך משום שמדובר על אינטרס עליון של הכלכלה הישראלית.
למרבה הצער, הרי שלאורך השנים לא השכילו ממשלות ישראל (ובמיוחד אלו שכיהנו מתחילת המילניום הנוכחי) להציג פתרון מקיף של ממש לבעיית הדיור במדינת ישראל ולמעשה פגעו במידה רבה בדור הצעיר שנאלץ להתמודד עם קשיי פרנסה וזאת מבלי שיוכל להרשות לעצמו לרכוש דירה גם אחרי שנים של נישואין.יש לציין שההוצאה על דיור היא ההוצאה הכבדה והמשמעותית ביותר הרובצת לפתחה של המשפחה הממוצעת בישראל. הורדת ההוצאה הכוללת על דיור תייטיב עם משפחות מעמד הביניים ויאפשרו למשפחות אלו לעלות ברמת חיים,דבר שיביא לגידול בצמיחה.
לקריאת הדיווח המלא על המצע הכלכלי של מפלגת “העבודה” – לחצו כאן
הפוסט נכתב על ידי בארי בן זאב – לשעבר משנה למנכ”ל בנק הפועלים ומנהל הכספים הראשי (CFO) של הבנק.
אהבתם את הפוסט? שתפו וזכרו – Sharing is Caring
