על אף העובדה שועדת הריכוזיות לא הייתה לגורם המכריע אשר פגע בסקטור העסקי בישראל, הרי שנכון יהיה לומר כי כמות השינויים הרגולטוריים שקרמו עור וגידים בשנים האחרונות האטו את הפעילות העסקית ואף הרתיעו לא מעט משקיעים פוטנציאליים בין לאומיים.
מאת: בארי בן זאב
בהקשר הזה אני רואה עין בעין עם אהרון פוגל, יו”ר חברת הביטוח “מגדל”, אשר הלין זה מכבר על מבול השינויים הרגולטוריים בהם אנו חוזים כמעט מדי יום ביומו.
עם זאת, חוק הריכוזיות המבוסס על מסקנותיה של ועדת הריכוזיות, עבר רק לאחרונה את הקריאה הראשונה בכנסת, ומכאן ברור כי יחלוף עוד זמן רב בטרם ייכנס החוק לתוקפו, אם בכלל – במתכונתו הנוכחית. לאור העובדה כי ביצוען של חלק ניכר מההמלצות נדחה לפרק זמן של שש שנים, הרי שאין מנוס מהסקת המסקנה המתבקשת: ניתן יהיה לבחון את השפעותיה האמיתיות של ועדת הריכוזיות רק בעוד קרוב לעשור.
על מנת להמחיש את חשיבותו של ממד הזמן, ראוי להזכיר את מקרה ועדת בכר אשר הוקמה בקול תרועה רמה וזכתה לתמיכתם של גורמים רבים (מלבד הבנקים כמובן.) עם העברתו ויישומו של “חוק בכר” אשר התבסס על מסקנות הועדה – ספגו חברי הועדה ביקורת קשה מאותם הגורמים ממש. גם כאן הלקח ברור – קשה מאוד לצפות מבעוד מועד את האופן בו יתנהל המשק נוכח יישומם של שינויים רגולטוריים כאלה ואחרים. בין אם נרצה בכך ובין אם לא – מדובר בתהליכים ארוכי טווח.
אין בליבי ספק כי בשורה התחתונה יש היגיון רב בחוק הריכוזיות שכן אחזקה צולבת של תאגידים ריאליים ופיננסיים, הנה בבחינת כר פורה לניגודי אינטרסים מצד בעלי השליטה, גם אם הם עצמם לא יוזמים אותם. עצם הבעלות יוצרת לחץ פסיכולוגי לא פשוט כתוצאה מניגוד זה.
בעתיד הקרוב ואף המעט רחוק יותר, אנו צפויים לתהליך של מכירת חברות ריאליות ופיננסיות. ואף על פי כן, קשה לחזות את זהותם של הרוכשים. שלמה אליהו רכש את חברת הביטוח “מגדל” ולמעשה יצא מהמשחק.
על פניו, קשה לראות ולזהות גופים ישראלים שיהיו מסוגלים לרכוש את העומד למכירה, החל בין היתר מחברות הביטוח האחרות, וכלה בבנק המזרחי או חברת “פז”. התרחיש הסביר ביותר יצביע על כניסתם הצפויה של משקיעים מחו”ל – שכן ללא צעד זה, יתקשו המוכרים לקבל מחיר סביר בעבור הנכסים שבידיהם.
בשלב הזה, המשק הישראלי בכלל והסקטור העסקי בפרט משוועים לשקט רגולטורי שרק יכול להועיל. שקט רגולטורי הוא המפתח לצמיחתו של המשק ולכניסתם של משקיעים אמידים ואמינים הפועלים מחוץ לישראל – אל תוך הזירה המקומית.
