הירידה במניות הבנקים בה חזינו לאחרונה מצביעה על תחושת השוק לפיה הבנקים עומדים לספוג הפסדי אשראי משמעותיים בתקופה הקרובה. אחת הסיבות העיקריות להפסדים הצפויים טמון בחשש לפיו הלווים הגדולים כמו קבוצת IDB, טאו ועוד… – לא יצליחו להחזיר את ההלוואות שניתנו להם.
מר אלון גלזר, סמנכ”ל המחקר בחברת לידר שוקי הון, התבטא לאחרונה בראיון לדה-מרקר כי “השוק מעריך שהבנקים הולכים לתקופה של קטסטרופה אבל אני לא רואה קטסטרופה כזו”. באופן אישי אני מסכים לחלוטין עם מר גלזר אשר טוען כי הבנק הבינלאומי נמצא במצב הטוב ביותר משום שהוא הקטין את החשיפה שלהם ללווים הגדולים.
עם זאת, אני לא בטוח עד כמה עמוקות יהיו בעיות האשראי של הלווים – ומכאן שעוד מוקדם לתחזיות אופטימיות או קודרות כאלה ואחרות. דבר נוסף שאנחנו כן יודעים ויכולים לומר הוא שבשנתיים הקרובות יש אג”ח קונצרני בסך של כ- 23 מיליארד שקל שמגיעים לפירעון. הסדרי חוב בסדר בשוק האג”ח הקונצרני ישפיעו לרעה על יכולת הפרעון של אותם לווים להם אשראים במערכת הבנקאית. כך או כך, קשה לחזות את העתיד. נצטרך להמתין ולראות מה יביא יום.
באשר לבנק המזרחי, הרי שכל עוד לא תירשם במדינת ישראל ירידת מחירים מהותית (בשיעור של מעל 20%) בתחום הנדל”ן, אין לבנק המשכנתאות הגדול במדינה סיבה של ממש לדאגה. אני סבור כי שווי השוק של הבנק, אשר מייצג מכפיל הון של 85% – הגבוה ביותר בענף – הוא מוצדק לחלוטין בעת הזו. מכפיל ההון של המזרחי-טפחות משקף איפוא את תחושת השוק לפיה לא צפויה ירידת מחירים מהותית בשוק הנדל”ן בישראל.
חשוב מאוד לזכור כי כתוצאה מההוראות של המפקח על הבנקים, מר דוד זקן, להגדיל את ההון העצמי שלהם (בהסתמך על תקנות בזל 3 הבינלאומיות), הרי שכיום לבנקים אין מספיק הון עצמי בכדי להגדיל את האשראי שלהם בצורה מהותית. כתוצאה מכך, אחד הענפים שנפגעים הוא ענף הנדל”ן, אך לא בכל הקשור בהכרח לתחום המשכנתאות (אפיק ההכנסה העיקרי של מזרחי טפחות), כי אם בכל הנוגע לתחום מימון הקבלנים.
על פי רוב, על מנת להתחיל פרויקט זקוק הקבלן להון עצמי בשיעור של כ- 25%, ואילו את יתרת הסכום הוא מקבל בהלוואה מהבנק. כיום, נוכח העובדה שהיצע האשראי הנו בחסר, הרי שהקבלנים לא מסוגלים לבנות את הפרויקטים להם זקוק הציבור.
לבסוף, המסקנה ברורה – על אף כל ההצהרות של הממשלה על הורדת מחירי הדיור, בין היתר כתוצאה מהמחאה החברתית, בלי פתרון מערכתי כולל לסוגיית המימון – דבר לא יקרה משום שהביקוש יגבור על ההיצע והבעיה האמיתית לא תבוא על פתרונה.
