משבר הסחר של ארה”ב מול סין ואירופה: לאן הולכים מכאן?

בשבועות האחרונים, נושא מרכזי החוזר על עצמו בכותרות העיתונות הכלכלית, הוא מלחמת הסחר המתפתחת בין ארצות הברית לבין סין. הנשיא האמריקני, דונלד טראמפ, הודיע כי הוא מטיל מכסים בגובה 25% על סחורות המיובאות מסין ששוויין 50 מיליארד דולר, והדבר מצטרף למכסים שכבר הוטלו על ידי ממשל טראמפ, על פלדה ואלומיניום ממדינות שונות בעולם.

כמו כן, ישנה מתיחות גם מול אירופה סביב סוגיות סחר, בעקבות הצהרותיו של טראמפ לפיהן הוא מתכוון להטיל מכסים על ייבוא מכוניות לארצות הברית, לאחר שכבר הטיל מכסים על חלק מהסחורות. האם אנו עומדים בפתחה של מלחמת סחר חסרת שליטה בין הכלכלה הגדולה בעולם לבין שותפותיה עד כה?

הסוגיה הסינית

ב-1972 ביקר הנשיא ניקסון אצל שליט סין דאז, מאו דזה דונג, והדבר הוביל לשיפור היחסים בין שתי המעצמות. אין ספק שהליברליות של ארה”ב מול סין ב-30 השנה האחרונות, שהחלה באותו ביקור, נוצלה עד תום על ידי הסינים ונוצרה תנועת הון אדירה בסחר בין שתי המדינות. אין ספק שהאינטרס בכלכלה העולמית והאמריקאית כיום הוא לצמצם את גירעון הסחר בין ארה”ב לסין, שכן הוא מסכן את היציבות הכלכלית בעולם כולו.

הפתרון הרצוי כדי להגיע לצמצום הגירעון, הוא משא ומתן בין ארה”ב לסין ותיקון חלק מהבעיות. הסינים ידועים כאנשי משא ומתן קשוחים ביותר, ואולי בשל כך בחר טראמפ בדרך של הטלת מכסים, בתקווה שהסינים יתפשרו בעתיד.

עם זאת, קשה מאוד לדעת מה יקרה בעתיד – האם מלחמת סחר של ממש תתפתח בין המדינות, או שהן תגענה להסדר חדש. אם לא יהיה הסדר כלשהו, צפויות שתי הכלכלות להיפגע, אבל סין צפויה להיפגע באופן קשה יותר. הסיבה לכך היא התלות הרבה של סין בייצוא שלה, והתוצאה של התהליך עלולה להיות חזרה לאינפלציה. האינפלציה נכבשה בשל הייצור הזול במדינות המתפתחות והמכסים הנמוכים. הצרכנים בעולם המערבי ובארה”ב בפרט נהנו ממוצרים מוזלים בגלל התהליכים של העברת חלק מהייצור לסין ולעוד ארצות מתפתחות.  אין ספק שמלחמת סחר תוביל לעליית מחירים לצרכנים האמריקנים.

ומה קורה מול אירופה?

הבעיה בין ארה”ב לאירופה שונה לחלוטין. אחרי מלחמת העולם השנייה, סיבסדו האמריקנים את מערב גרמניה במיליארדי דולרים ובזכות מהלך זה והוצאות ביטחון מינימליות, הובילו לשיקומה הכלכלי. היה זה אינטרס אמריקאי לשמור את הגרמנים קרובים אליהם אידאולוגית וכך התפתחו קשרי סחר כלכלי טובים בין המדינות. עם זאת, מחלוקת שהתגלעה בין ארה”ב לגרמניה נסובה סביב הרצון האמריקאי שהגרמנים ימלאו תפקיד מרכזי יותר בנאט”ו תוך כדי הגדלת תקציב הביטחון של גרמניה, זאת כדי לצמצם את הוצאות הביטחון של ארה”ב.

טראמפ בחר לצמצם את התמיכה הצבאית בגרמניה. יש בכך מן הצדק, אבל ישנה בעיה בדרך שבה המהלך נעשה. אפילו אם טראמפ צודק שיש חוסר הגינות בכך שיש מכסים על מכוניות אמריקאיות ואין מכסים על מכוניות אירופיות המיובאות לארה”ב – הצורה שבה הנושא מטופל על ידו אינה טובה.

מדובר למעשה באותה הטקטיקה שהוא נוקט עם הסינים, ודי ברור שלא מדובר באותו המצב; למערב אירופה ובראשה גרמניה לא מגיע יחס דומה ליחס מול סין, בייחוד לאור הקשרים בין אמריקה למדינות המערב לאורך שנים והאינטרסים המשותפים. אם לא יהיו הסכמות בין ממשל טראמפ לבין מדינות מערב אירופה ובראשן גרמניה, השוק האירופי עלול להיפגע קשות, ובייחוד בתחום ייצוא מכוניות ומכונות רובוטיות לארה”ב.

לפי הפרסומים השונים, טראמפ מחזיק בהישג – הוצאות הביטחון של גרמניה וצרפת בתקופה הקרובה צפויים לעלות.

לסיכום

בינתיים התנהלותו של טראמפ מזעזעת את שווקי המניות – אבל לא מדובר בהתמוטטות. קשה לדעת אם מדיניות טראמפ תוביל לזעזוע גדול יותר או תפתור את הבעיות בכלכלה האמריקאית. ימים יגידו.

 / אין תגובות  / ב בלוג

הגב

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים

*