מהי ההשפעה של הירידה באשראי לעסקים?

באתר “כלכליסט” פורסמה כתבה שקשרה את מגמת הירידה באשראי לעסקים לבין האטה במשק. על פי הכתבה, ברבעון הראשון של 2014 צנח הביקוש לאשראי ב-5 אחוזים. מדובר בסכום של כ-12 מיליארד ש”ח. אותו אשראי שנוטלות החברות הגדולות מהווה מנוע לצמיחה ומאפשר להן ליזום פרויקטים, לגייס עובדים ולהתרחב. בכתבה צוין כי גם האשראי העסקי שנתנו הבנקים לחברות ירד ב-3 אחוזים לעומת הרבעון הקודם. הירידה הסתכמה ב-6.7 מיליארד ש”ח.

עד לא מזמן ניתן היה לחשוב שאובדן האשראי של הבנקים נבע מכך שהגופים המוסדיים מעניקים אשראי, אבל נתונים של חברת “מדרוג” מצביעים על כך שגם אפיק זה במגמת ירידה קלה. בכתבה הוסבר בנוסף כי ניתן להבחין בירידה באשראי העסקי גם בקרב עסקים קטנים ובינוניים.

במערכת הבנקאית טוענים שהירידה באשראי לעסקים מגיעה בעקבות ירידה בביקוש לאשראי – שכן החברות הגדולות לא מעוניינות לקחת הלוואות וליצור עוד פרויקטים. יש כאלו שטוענים שהקיטון באשראי נובע מבעיה בהיצע – דהיינו היכולת של הבנקים להלוות כספים, בשל ההגבלות של המפקח על הבנקים. טענתי היא שלבנקים אין שום בעיה להלוות כספים לעסקים קטנים ובינוניים – השיקולים שלהם הם שיקולי אשראי בלבד במקרה זה.

הצניחה בביקוש – בעקבות קיטון בצריכה במשק

לרוב, כאשר יש גידול בפעילות במשק, אחד האינדיקטורים שמראים זאת הוא הגידול בביקוש לאשראי של לקוחות עסקיים גדולים, לקוחות בינוניים, עסקים קטנים ואף משקי בית. במצב של צמיחה רציפה, ניתן לראות גידול באשראי. עם זאת, כאשר ישנה התמתנות בצמיחה, כניסה למיתון או אי צמיחה, רואים צמצום באשראים. העסקים חוששים מהמצב ולכן נוטלים פחות אשראי. כך גם אנשים פרטיים שצורכים פחות ולכן זקוקים לפחות כסף. תהליכים אלו נפרשים בדרך כלל על פני תקופה ארוכה של שנים בודדות.

אני מעריך שהצניחה בביקוש באשראי שמצוינת בכתבה, נובעת מקיטון בצריכה במשק, למשל, הייצוא של חברות בינוניות בישראל נפגע כתוצאה מכך שהשקל חזק לעומת הדולר. כמובן שחברות שמייצאות פחות צריכות פחות אשראי להון חוזר. לכן, הקיטון באשראי הוא אינדיקטור נוסף לאי צמיחה של המשק. אינדיקטור נוסף הוא ירידה בפדיונות של רשתות השיווק הגדולות – חלק מהסיבה לכך היא שהלקוחות עומדים על המקח במחירים וחלק מהצריכה עוברת לרשתות קטנות יותר.

הנתונים שפורסמו בכלכליסט

הנתונים שפורסמו בכלכליסט

הגידול באשראים ישירים של גופים מוסדיים

בכתבה הובא נתון ולפיו ב-2014 לראשונה, עקף האשראי החוץ-בנקאי את האשקאי הבנקאי. בשנתיים האחרונות אנו חוזים במגמה של גידול באשראים הישירים שנותנים גופים מוסדיים. לגופים אלו יתרות גדולות מאוד להשקעה, כתוצאה מהעובדה שאליהם מגיעים כספי קופות הגמל והפנסיה וביטוחי מנהלים. עם זאת, הכספים שהם מלווים אינם למשקי הבית ולעסקים קטנים ובינוניים. ההלוואות ניתנות ללקוחות הגדולים. כתוצאה מהמשבר בשנת 2008 הוטלו מגבלות על הבנקים שמשמעותם הגדלת הלימות העצמי. לבנקים יש אינטרס שהאשראי ללקוחות הגדולים יותר יילקח מהגופים המוסדיים, כדי ליצור שיפור בהלימות ההון, כמו לצמצם את הריכוזיות בתיק השראי של הבנקים. הסיכון בכך שחלק ניכר מההלוואות עובר מהבנקים לגופים המוסדיים ובמקרה של חובות אבודים משמעותיים עלול לפגוע בפנסיות של הציבור בישראל.

לסיכום, מהסטטיסטיקות השונות שמפורסמות, נראה שהקיטון באשראי קיים בכל השווקים. מדובר באינדיקציה לעצירת הצמיחה במשק הישראלי.

 / אין תגובות  / ב בלוג

הגב

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים

*