מאגר האשראי ופרופיל הסיכון לאזרחים – למי זה טוב ולמי פחות?

ועדת הכלכלה אישרה לאחרונה את נוסח חוק נתוני האשראי לקריאה שנייה ושלישית, מה שפותח את הפתח לתחרות בתחום האשראי הצרכני במדינת ישראל. על פי חוק נתוני האשראי, יוקם בבנק ישראל מאגר של נתוני אשראי בעוד שלוש שנים. תכולת המאגר תהיה פעולות אשראי של אזרחי המדינה – הן במסגרת הבנקים והן במסגרת האשראי החוץ בנקאי הניתן להם.

המאגר יכיל נתונים על האוברדראפט, הצ’קים שניתנו על ידיהם, ההלוואות, מסגרות האשראי וכמובן פעולות שלא כובדו או לא אושרו. כל זאת – במטרה ליצור ‘פרופיל סיכון’ של כל אזרח – ולדעת מי נחשב ללווה ‘בטוח’ יותר ומי נחשב ללווה ‘מסוכן’. כך, יוכלו חברות אשראי ובנקים להכיר טוב יותר את הלווים, לבחור אם לתת להם אשראי ואם כן, באילו תנאים. השאיפה היא להקים את המאגר בתוך שלוש שנים, אך יש האומרים כי לוח הזמנים קצר מדי לשם כך.

להערכתי, מאגר האשראי המדובר יקום בסופו של דבר, גם אם הדבר יארך זמן רב. בכל אופן, זהו חלק מתהליך של אמריקניזציה (מאגר שכזה קיים בארצות הברית מזה עשרות שנים). סיכון אפשרי שהושמע על ידי המתנגדים למהלך הוא אובדן הפרטיות של כל אזרח, שכן נתוני האשראי שלו יישמרו במאגר מבלי לשאול להסכמתו. כמובן שישנה סכנה לפגיעה בפרטיות במהלך שכזה, אבל מדובר באותה הסכנה הטמונה בכל מאגר מידע. זהו תהליך עולמי שהחל בעשורים האחרונים ולכן טבעי שהוא מגיע גם לישראל. זהו ‘מחיר’ ההתקדמות הטכנולוגית והמודרניזציה.

הבנקים ישתפו פעולה

לבנקים בישראל המשרתים לקוחות רבים, יש אינטרסים שונים בעד מאגר האשראי העתיד לקום, וגם אינטרסים המנוגדים לתהליך. עם זאת, בסופו של דבר הבנקים לא צפויים לעורר בעיות. הם ישתפו פעולה ויעבירו את המידע על אודות לקוחותיהם.

ברור כי לבנקים לקוחות טובים יותר וטובים פחות. כמובן, שהאינטרס של הבנק הוא שהלקוחות הטובים יותר שלו ייקחו אשראי אצלו, מבלי לשתף את המידע עליהם עם גופים אחרים. שיתוף המידע עלול להוביל להצעה של גוף אחר ללקוח, לאשראי זול יותר. מנגד, כשמדובר בלקוחות הפחות טובים (המתקשים להחזיר הלוואות, נמצאים במינוס קבוע וכדומה), האינטרס של הבנק הוא שהמידע יהיה גלוי והלקוח לא יוכל לקחת עוד ועוד אשראי.

אם נסכם את המצב עבור הבנקים, אין ספק שהמהלך יגרום לתחרות על הלקוחות הטובים יותר, מה שבוודאי לא מתקבל בשביעות רצון רבה. עם זאת, הבנקים יוכלו להקטין סיכונים, להימנע מטיפול בלקוחות חלשים ו’להעביר’ אותם אל גופים אחרים, כמו חברות האשראי החוץ בנקאיות.

ההשלכות על יצירת פרופיל הסיכון

במצב הקיים כיום, מצבם של אזרחים בעלי ‘פרופיל סיכון’ גבוה יותר, המתקשים למשל להחזיר הלוואות ולצאת מהאוברדראפט, ידוע רק לבנק שבו הם לקוחות או לחברות המספקות להם אשראי. מצבם אינו ידוע לחברות אחרות או לבנקים אחרים, ולכן הם יוכלו לקחת הלוואות נוספות מגופים אלו וכך להמשיך להסתכן ולסכן אותם. במצב החדש, הפרופיל של אותם אזרחים יירד והגופים לא צפויים לתת להם אשראי, או לספק להם אשראי בריבית גבוהה במיוחד.

ההשלכה האחרת, והיא מגיעה לטובת הלקוחות, היא עידוד התחרות בין הבנקים על הלקוחות הטובים והאיכותיים יותר מבחינתם. ניקח לדוגמא אדם המחזיר את ההלוואות בזמן, מכניס לחשבונו סכומי כסף גבוהים וכדומה. אם לאדם זה תוצע ריבית גבוהה מדי עבור הלוואה שיבקש מהבנק שלו, הוא יוכל לנסות לקחת את אותה הלוואה מבנק אחר ובריבית אטרקטיבית יותר. הבנק האחר, יידע כי מדובר בלקוח בעל פרופיל אשראי טוב, ויספק לו את ההלוואה בריבית נמוכה יותר.

בדרך כלל, הלקוחות הטובים לא לוקחים הרבה אשראי מהבנק, שכן הם לא זקוקים לו, אלא במקרים שבהם הם מעוניינים להתמנף. , סביר להניח שפלח של הלקוחות עם סיכון נמוך ייהנו מתנאים טובים יותר. פלח הלקוחות החלשים לעומת זאת, ייפגעו בטווח הארוך, שכן מצבם אינו טוב מלכתחילה, וגם כאשר אלו יסתבכו, האפשרות ליטול אשראים מגופים שאינם מכירים אותם תיסגר.

 / אין תגובות  / ב בלוג

הגב

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים

*