יישום מסקנות ועדת בכר הובילו להרחבת הריכוזיות במשק

בפוסט הקודם עסקתי בהרחבה בשורת הרפורמות שבוצעו בשוק ההון ובתחום הבנקאות. תחילה התייחסתי לועדת ברודט ולאחר מכן לועדת בכר. כעת, ובהמשך לניתוח היתרונות והחסרונות של ועדת בכר – הייתי רוצה להרחיב את הדיון תוך שימת דגש על מספר נקודות שגם עליהן יש לתת את הדעת.

התספורות גדלו – על חשבון מקבלי הפנסיות

ראשית, כתוצאה מההנפקות הגדולות של אגרות החוב הקונצרניות והכסף שנותב בעקבות כך  למזרח אירופה, הגיעו התספורות בשוק ההון לסכום כולל של כ-20 מיליארד שקלים, חלקן הגדול – על חשבון מקבלי הפנסיות. אין ספק שללא הרפורמה של ועדת בכר, היו סכומי התספורות נמוכים יותר בין היתר משום שהקלות בה נקנו אגרות החוב הקונצרניות (ללא בטחונות) רק גברה. אחת הסיבות לכך היא התחרות החודשית בין קופות הגמל והרצון להציג תשואה מיידית בטווח הקצר – פועל יוצא של הוראה רגולטורית המחייבת פרסום חודשי של התשואות.

שנית, אחת המטרות המוצהרות של ועדת בכר הייתה להכניס גורמים בינלאומיים לשוק ההון הישראלי. בפועל, ראינו שלא הגיע אף גוף בינלאומי שעוסק בניהול נכסים בשוק המקומי – לא חברות-בת של חברות לניהול נכסים – ולא חברות-בת של בנקים להשקעות. הדבר נבע במפורש מכך שלא נעשתה כל רגולציה שתקל על הגופים הללו לפעול בישראל. עם סיום תהליך החקיקה של ועדת בכר, קברניטי המשק הכריזו בריש גלי שהם מעוניינים בכניסתם של בתי ההשקעות זרים לשוק ההון והעובדה שהמגמה הזו לא קרמה עור וגידים בפועל היא כנראה הכישלון הגדול ביותר של תהליך החקיקה כולו.

גם הריכוזיות היא חלק מהחסרונות של ועדת בכר

מאז חקיקת בכר עשרות מנהלי תיקים קטנים ובינוניים סגרו את שעריהם וחזינו בקונסולידציה בשוק ניהול הנכסים. הדוגמה הבולטת ביותר לכך היא המיזוג בין ד”ש ומיטב. כעת, יש בשוק מספר מצומצם של בתי השקעות וחברות ביטוח כך שחזרנו בחזרה למצב הריכוזי ללא נוכחות הבנקים. זו, למען הסר ספק, זו לא הייתה התוצאה לה ייחלו חברי הועדה בתחילת הדרך. ראוי להדגיש שהסיבה העיקרית להתהליך הזה הייתה התקנת תקנות רגולטריות ללא כל תיאום בין הרגולטורים.

כיהן בתפקיד שר האוצר בעת אישורה של ועדת בכר. ראש הממשלה בנימין נתניהו.

למרות האמור לעיל, אחד הדברים החיוביים שטמנה בחובה ועדת בכר הוא שבסופו של דבר התשואות של חלק לא מבוטל מבתי ההשקעות וחברות הביטוח גדלו בהשוואה למצב בו חזינו לפני החקיקה. הדבר נבע הן כתוצאה מניהול מקצועי יותר של ההשקעות בשוק ההון והמניות – והן מהגדלת הסיכון –  דבר המביא בטווח הבינוני והארוך להגדלת התשואה.

בסיכומו של דבר, ועדת בכר הביאה עמה תוצאות חיוביות וגם תופעות חיוביות פחות. ניתן להגיד בוודאות כי תוצאות הרפורמה לא עלו בקנה אחד עם הציפיות של בכירי משרד האוצר ושוק ההון.

בכתבה הבאה אתייחס בהרחבה להצעות הרפורמה שעולות על הפרק כיום בכל הנוגע לרגולציה בשוק הבנקאי-פיננסי.

 / אין תגובות  / ב בלוג

הגב

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים

*