חברות האשראי נפרדות מהבנקים: מדוע אין התנפלות של רוכשים?

כפי שאנו רואים בחודשים האחרונים, חוקק חוק המחייב את הבנקים למכור את חברות כרטיסי האשראי. ובכל זאת, אנחנו עדים לכך שאין התנפלות – לא מצד גופים ישראליים ולא מצד גופים בינלאומיים – לקנות את חברות כרטיסי האשראי. מצב זה שונה בהשוואה לחוקים שחוקקו בעקבות רפורמת בכר, בעקבותיהם נוצר ביקוש לקופות הגמל וקרנות הנאמנות של הבנקים.

הסיבות לסיטואציה הזו מורכבות, ובשורות הבאות נפרט כמה סיבות מרכזיות שבגינן אנו לא רואים ביקוש רב לרכישת חברות כרטיסי האשראי:

  1. עודף הרגולציה במשק הישראלי - מצב זה של עודף רגולציה ‘מפחיד’ גופים בינלאומיים להיכנס לישראל ולהשקיע בה. לקונים הפוטנציאליים, אין גם ביטחון ביכולת שלהם להתמודד בצורה יעילה בשוק הישראלי בתחום האשראי הקמעונאי, עם הגופים הקיימים שנותנים אשראי קמעונאי. כמובן שבסופו של דבר הכל תלוי במחיר – הבנקים רוצים למכור את חברות כרטיסי האשראי במחיר גבוה ככל שניתן, והקונים מצידם, שרואים את הסיכונים בשוק הישראלי, מעוניינים במחיר נמוך יותר.
  2. שינויים צפויים בהרכבי הדירקטוריונים של חברות כרטיסי האשראי - בנק ישראל מעוניין להעביר החלטות שיובילו לשינויים בהרכבי הדירקטוריונים של חברות כרטיסי האשראי. כיום הדירקטוריונים נשלטים על ידי בעלי המניות, כלומר הבנקים: חבר הנהלה בבנק הוא בדרך כלל גם מכהן כיו”ר הדירקטוריון של חברת כרטיסי האשראי. בנק ישראל שואף לגרום ליותר עצמאות מצד חברות כרטיסי האשראי כבר בשלב הזה, כדי להקל על תהליך המכירה מבחינת המשק, וגם כדי להקטין את כוח הבנקים במשא ומתן למכירה. במילים אחרות, ישנו רצון למנוע ניגוד עניינים בין חברות כרטיסי האשראי לבעלים שלהן.
  3. עמלות הסליקה לעסקים קטנים לא יורדות - יש לשים לב כי בינתיים, עמלת הסליקה, שהיא גורם מרכזי בכל החלטה למכור ולרכוש חברת כרטיסי אשראי, אינה יורדת ככל שמדובר בעסקים קטנים. בנושא זה עוסקת גם ועדת הכלכלה בכנסת. כמו במקרה של ועדת בכר והרפורמה שבעקבותיה, אין ודאות לכך שגם לאחר המכירה תירשם ירידה דרסטית בעמלות הסליקה. היחס בין עמלת הסליקה של עסקים קטנים לבין עמלת הסליקה של עסקים גדולים, הוא כמעט פי 2. אין גם ודאות שהרפורמה תפתור מצב זה.
  4. גידול באשראי הצרכני באמצעות כרטיסי האשראי - זוהי מגמה נוספת שיש לשים לב אליה. גידול זה טוב לחברות כרטיסי האשראי ולבנקים, שכן הדבר מעלה את מחיר החברות. מעניין לדעת אם המגמה הזו נובעת מעצם החוק, או שהיא תהליך טבעי. בכל אופן, עדיין מוקדם להעריך את התהליך הזה ואת השלכותיו.

לסיכום

שר האוצר מעוניין מאוד שהנגישות של אשראי למעמדות הנמוכים תהיה קלה ופשוטה יותר. לעמדה זו יש יתרונות וחסרונות, שלא ניכנס אליהם כאן. בכל אופן, המגמה של גידול באשראי הצרכני, נכון להיום, עולה בקנה אחד עם עמדת משרד האוצר, על כל הסיכונים שבכך. התהליכים שפירטנו כאן מצביעים על מספר מגמות שטרם ברורה השלכתן. בכל מקרה, נראה שכרגע, הם מביאים לחוסר עניין לרכוש את חברות כרטיסי האשראי מצד גורמים ישראליים ובינלאומיים.

 / אין תגובות  / ב בלוג

הגב

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים

*