הרפורמות הצפויות בשוק הבנקאי בישראל – מה ההשלכות?

ועדת שטרום להגברת התחרותיות בשירותים הבנקאיים והפיננסיים אמנם עדיין לא סיימה את עבודתה, אבל למרות זאת, מסתמן שיהיו כמה חלקים לרפורמות הצפויות – ביניהם, הבנקים לאומי ופועלים, הגדולים ביותר בישראל כיום, ימכרו את שתי חברות כרטיסי האשראי שלהן – לאומי קארד (לאומי) וישראכרט (פועלים). לדעתי, יש להבין את המשמעויות של צעד זה.

תמונה: Gualberto107

חברות כרטיסי האשראי בישראל מבצעות את הסליקה עבור רוב בתי העסק במדינה, המוכרים בכרטיסי אשראי. כידוע, חלק גדול מהציבור מחזיק בכרטיסי אשראי ומשלם באמצעותם. הפעילות הזו היא פעילות תפעולית אשר מכניסה עמלות בגינה, הן בצד מחזיק הכרטיס והן מצד בית העסק. הפעילות הנוספת היא העמדת קווי אשראי ללקוחות באמצעות כרטיס האשראי, דהיינו אשראי צרכני לבעלי הכרטיס, ומנגד ביצוע פעילות מימון השוברים לבתי העסק, כלומר – מימון בעיקר לעסקים קטנים.

כוונת המדינה היא כמובן לגרום ליתר תחרות, הן בנושא הסליקה והן בנושא האשראי, בין היתר על ידי הכנסת בעלים חדשים שיפעילו חברות אשראי עצמאיות, שלא תחת שליטתם וניהולם של הבנקים הגדולים.

בחינת שתי הרפורמות הגדולות האחרונות בישראל

אם נביט לרגע בשתי הרפורמות הגדולות שהתרחשו כאן בשנים האחרונות, רפורמת בכר ורפורמת הסלולר, ניתן לקבוע כך:

    • רפורמת בכר – מחד, הרפורמה לא הוזילה את דמי הניהול לצרכן הסופי. מאידך, היא העבירה נכסים רבים מהבנקים לחברות הביטוח. קיימים ויכוחים רבים בשאלה אם המשק הרוויח מהשינוי, אך לא זה המקום לדון באריכות ביתרונות ובחסרונות שנבעו מהמהלך. בכל מקרה, אם קוראים את החקיקה של רפורמת בכר, ניתן לגלות בקלות כי חלק גדול מהיתרונות שנצפו לא קרו בפועל. לדוגמא: כניסת גופים בינלאומיים לשוק ההון הישראלי.
  • רפורמת הסלולר – לאחר רפורמה זו, המחירים לצרכן ירדו דרסטית וכיום חלק מחברות הסלולר מצויות בקשיים פיננסיים. בענף הסלולר למעשה ניתנה אפשרות לחברות החדשות להשתמש בתשתיות של החברות הוותיקות, דבר שהמדינה כפתה על החברות הוותיקות, על אף שהוא מנוגד להיגיון הכלכלי. כיום, שנים בודדות לאחר יישום הרפורמה, עדיין קשה לאמוד את התוצאה סופית, מפני שחברת גולן טלקום נקלעה לקשיים פיננסיים ולא מקיימת את תנאי הרישיון. יש לבחון באיזה אופן היא תצא מהם. לפרשת גולן טלקום תהיה השפעה על התוצאה הסופית של שוק הסלולר.

ובחזרה לשוק האשראי

בעולם, האשראי הצרכני באמצעות כרטיסי האשראי הוא יקר יותר מהאשראי הצרכני הניתן על ידי בנקים. זהו המצב בכל העולם המערבי – וגם ביפן. להערכתי, ישנה אשליה שבעלות חדשה על חברות כרטיסי האשראי תוזיל את האשראי הצרכני – אך הפרקטיקה בעולם מלמדת שלא כך הדבר. לגבי שוק הסליקה, קשה לצפות אם אכן יירדו המחירים, כי יש לקחת בחשבון שתפעול הסליקה בישראל מתבצע ביעילות על ידי כל חברות כרטיסי האשראי. אני צופה כי תחול ירידה מסוימת בתעריפים, אך בוודאי לא עלייה.

לסיכום, אם מטרת הרפורמה היא להוזיל את האשראי הצרכני, אני לא צופה שהדבר יקרה. אך אם המטרה היא להחליש הבנקים ה’גדולים’ – זו, קרוב לוודאי, תושג.

 / אין תגובות  / ב בלוג

הגב

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים

*