הפסדי החברות הממשלתיות: הבעיה רחבה יותר משכר העובדים בלבד

באתר “דה מרקר” פורסמה כתבה הסוקרת את ההפסדים של החברות הממשלתיות במהלך שנת 2013, בעקבות דו”ח רשות החברות הממשלתיות שהוגש לשר האוצר, יאיר לפיד. על פי הנתונים, החברות המובילות בהפסדים בשנה שעברה הן חברת החשמל, תעש, בנק החקלאות ורכבת ישראל. בסך הכל מסתכמים ההפסדים בשנה זו ב-809 מיליון ש”ח, לעומת 100 מיליון ב-2012.

על פי הדו”ח שעיקריו פורסמו בכתבה, כ-58 אלף עובדים ופועלים מועסקים בחברות הממשלתיות. הרווח התפעולי של החברות הממשלתיות ב-2013 המשיך לרדת, ולדברי משרד האוצר, הדבר מבטא את איכות הניהול בחברות אלה. רשות החברות מנסה לבצע צעדים כדי לשפר את איכות הניהול בחברות הממשלתיות, כמו הקמה של נבחרת דירקטורים, שינוי במודל התמרוץ של בכירים, ביצוע שינויים בתקנות הנוגעות בהעסקת קרובים ועוד.

חברת החשמל ורכבת ישראל. בין החברות המפסידות ביותר

חברת החשמל ורכבת ישראל. בין החברות המפסידות ביותר

אין ספק שבעיית החברות הממשלתיות וההפסדים שלהן היא בעיה כלכלית ממדרגה ראשונה. אמנם לא ביצעתי מחקר מעמיק בנושא, אבל מהיכרותי את המשק הישראלי, הבעיה היא עצם הניהול בחברות – לא מדובר רק בבעיית כוח אדם, אלא בבעיות נוספות כמו למשל רמת המחשוב, היעילות התפעולית, הרכש, מודל התגמול, בונוסים, מספר העובדים ורמת השכר. כמובן, שבכל חברה יש בעיות ספציפיות, אך אלה הבעיות הנפוצות.

בכלי התקשורת השתמשו בסטטיסטיקה שהוצגה בדו”ח הרשות, לפיה עובד של חברה ממשלתית מרוויח פי שניים מעובד ממוצע במשק. מדובר בדמגוגיה, שכן המשרה של רבים מעובדי החברות האלה כוללת עבודה בשטח ובמשמרות, שצריכה להיות מתוגמלת הרבה יותר ממשרה “רגילה” שלא כוללת עבודה בשעות הערב ולא בימי המנוחה. הסטטיסטיקה הזו טובה לכותרות, אבל לא יותר מכך. יתרה מזאת, גם בחו”ל, עובדי החברות  ”חשמל ורכבות” בסקטור הפרטי מרווחים יותר בהשוואה לממוצע. קיצוץ של כמה אחוזים מהמשכורות, לא צפוי לפתור את הבעיה הרחבה.

המילה “הפרטה” נשמעת בכל פעם כאשר מוצגים הפסדים של חברות ממשלתיות, כפתרון מוצע לבעיה. בהפרטות, כמו שכולנו יודעים, יש הצלחות וכשלונות. לא מדובר במצב של שחור ולבן. יש צורך לקחת בחשבון באיזה סוג הפרטה מדובר. לדוגמא, במקרה של חברת תנובה, החברה התנהלה כיאות והופרטה לקרן השקעות פרטיות (Private Equity). הבעלים החדשים העלו מחירים תוך ניצול מעמדם המונופוליסטי כדי להגדיל את רווחיהם. זאת דוגמא לכך, כשמדובר על הפרטת חברות ממשלתיות, לא כדאי להעביר אותן לקרנות השקעות פרטיות.

חברת הרכבות BNSF. יש לנו ממי ללמוד

חברת הרכבות BNSF. יש לנו ממי ללמוד

כמו שניתן להבין, ההפרטה היא לא פתרון הקסם לכל תחלואי החברות הממשלתיות. יש לקבוע סטנדרטים בניהול חברות, ובמיוחד מדובר בחברות כמו חברת החשמל ורכבת ישראל. עליהן להיות כלכליות יותר. את הצעדים הללו יש לבצע בזהירות מקסימלית, באמצעות הנפקת מניות בבורסה, זו הדרך היחידה לפתור את הבעיה. ניתן לקחת לדוגמא את חברת הרכבות האמריקאית Burlington Northern Santa Fe – חברה זו מתנהלת ביעילות, משקיעה בתשתיות עתידיות וגם מצליחה לגרוף רווחים. זהו מודל שצריך ללמוד ממנו, מיותר לציין שהיא אינה חברה ממשלתית.

אין ספק שיש צורך בהפרטות בחלק גדול מהחברות הממשלתיות, אך יש לבצע צעדים אלו במידתיות ולא בקיצוניות תאצ’ריסטית. כל עוד הממשלה לא מטפלת בסוגיית ההפסדים של החברות הממשלתיות ולא עוסקת בסוגיית הניהול של חברות אלה, אנו האזרחים נמשיך לשלם יותר, ולא נראה פתרון קרוב באופק.

 / אין תגובות  / ב בלוג

הגב

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים

*