המשבר היווני: הסכם החילוץ רק דוחה את הקץ ולא פותר את הבעיה האירופית

לפני מספר ימים נחתם הסכם החילוץ של של יוון, שמחייב את המדינה הים-תיכונית לבצע רפורמות שיצילו אותה כלכלית וימנעו את הפרישה שלה מגוש האירו. בתמורה לרפורמות השונות שיוון תיקח על עצמה, תספק לה אירופה תמיכה כלכלית. בשורות הבאות אנסה להאיר באור קצת אחר את ההסכם, שלדעתי לא יפתור את הבעיה, ורק דוחה את הקץ.

איחוד בין מדינות נבדלות מאוד זו מזו

יוון והאירו לאן?

יוון והאירו לאן?

ניתן לומר כי אירופה ‘נקלעה’ למצב של איחוד מוניטרי שבו נלקחו מדינות שונות המאכלסות עמים שונים עם תרבויות שונות וכלכלות הנבדלות אלה מאלה – זו למעשה הבעיה הבסיסית. סביר להניח כי מנהיגי האיחוד האירופי ידעו זאת, אבל הרצון להידמות לאמריקה בפן של מטבע אחיד היה גדול יותר, על אף שהמדינות האירופיות נותרו עצמאיות פוליטית. די ברור שקיימים הבדלים משמעותיים בין מדינות צפון אירופה לבין מדינות הדרום, גם במנטליות הכללית וגם במנטליות העסקית.

יוון נקלעה למשבר בעיקר בשל בעיות אי תשלום מס הכנסה מצד אזרחיה – באחוזים גבוהים בהרבה ממדינות הנחשבות מתקדמות יותר ונמצאות באיחוד, דוגמת גרמניה, בלגיה, הולנד ולוקסמבורג ואפילו צרפת, שנלחמת בהעלמות מס, אך התנהגות האזרחים בה מתונה יותר בשל פחד מהשלטונות. לדעתי, ההון השחור מהווה את אחת הסיבות העיקריות למשבר זה. כפי שציינתי, כמובן שקיימים הבדלים גדולים מאוד בתרבויות בין המדינות השונות ולכן אנחנו רואים שהמשבר חוזר על עצמו בכל פעם מחדש.

מה עושים מכאן?

אירופה ויוון עומדות בפני החלטות קשות מאוד. מצד אחד, הוצאה של יוון מגוש האירו עלולה לפגוע מאוד באירופה, שכן מדינות נוספות עלולות לצאת בעקבות יוון באפקט דומינו ולטלטל את האיחוד, בשל אי השקט הפוליטי. ממהלך כזה יכולות להפסיד גם המדינות החזקות באיחוד, דוגמת גרמניה, בעלת הכלכלה החזקה ביותר בגוש האירו שמחזיקה את האיחוד על גבה, אך גם נהנית מפרותיו. גרמניה מקיימת יחסי מסחר ענפים עם המדינות השונות ועזיבה של מדינה או מספר מדינות את גוש האירו, משמעה פחות יצוא מגרמניה אשר עלול לפגוע בצמיחה ולהעלות את רמת האבטלה.

האיחוד האירופי הביא לכך שקיימת תנועה חופשית בתוך אירופה – וכך המדינות המפותחות יותר נהנות מעובדים זולים המגיעים ממדינות פחות מפותחות ועובדים במשרות בעלות סטטוס נמוך. יציאה של מדינות מסוימות מהאיחוד עלולה כאמור לערער את המצב במדינות החזקות יותר.

גם יוון נמצאת במלכוד – האיחוד מונע ממנה לצאת מהמשבר באמצעות צעדים מוניטריים שכן אינו מאפשר לה להיכנס לגירעונות נוספים כדי לפתח את כלכלתה. מצד שני, היא גם אינה יכולה לבצע פיחות ולהוריד את המחירים היחסיים שלה, למשל, על מנת להוזיל את ענף התיירות – פיחות היה מוזיל משמעותית את מחירי התיירות בהשוואה למדינותיה המתחרות, טורקיה וספרד. בינתיים ההפך קורה, ענף הייצוא מספר אחת שלה, התיירות, סובל מבעיות שכן תיירים רבים נמנעים מלבקר בה בשל אי השקט הפוליטי.

האיחוד האירופי עומד בפני בעיה – ארצות הברית יצאה מהמשבר הגדול של 2008 בזכות צעדים של הבנק המרכזי האמריקאי שהוביל בן ברננקי, יו”ר הבנק הפדרלי, בתקופת המשבר. האמריקאים הורידו רבית וביצעו הרחבה פיסקאלית. ברננקי השתדל למנוע ככל שהיה יכול, למנוע חזרה לימי ‘השפל הגדול’. אירופה נקטה מדיניות הפוכה וכיום היא מנסה לבצע שינויים במדיניותה. הסוגיה היוונית מפריעה להתאוששות, גם אם מדובר בכלכלה קטנה – הבעיה היוונית פוגעת באירופה ומונעת ממנה להתאושש, במיוחד ברמה הפסיכולוגית.

 / אין תגובות  / ב בלוג

הגב

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים

*