החרדים והערבים חייבים להפוך לחלק אינטגרלי מהמשק

באופן טבעי, הציבור הישראלי מאוכזב מהתקציב הראשון שהעביר שר האוצר החדש יאיר לפיד. במאמר שלפניכם אבקש לנתח את המשמעות שמאחורי הצעדים השונים בהם בחר לנקוט לפיד.

העלאת מיסים בשיעור גבוה מדי תפגע ברצון ליזום ולעבוד

ראשית, ראוי להתייחס להעלאת המע”מ ב-1% לסך כולל של 18% – מדובר במהלך שיכניס כסף לקופת המדינה אך בה בעת יפגע בעיקר במעמדות הנמוכים ובמעמד הביניים. השאלה אם הייתה ברירה אחרת ואת זה קשה לדעת בלי להכיר את ספר התקציב על בוריו.

מעבר לכך, גם ההחלטה להעלות את מס ההכנסה ב-1.5%פוגעת קודם כל ולפני הכל במעמד הבינוני-גבוה משום שקרוב ל-50% מאזרחי המדינה כמעט לא משלמים מיסים. אם ניקח בחשבון את ההעלאות הקודמות הרי שנגיע למסקנה כי אנו עדים להכבדה של ממש בעול המיסים בשנים האחרונות. תרומתם העיקרית של בעלי ההכנסות הגבוהות לצמצום הגירעון באה לידי ביטוי בהעלאתו של מס היסף בסך של 2%.

ניתן יהיה לשפוט את צעדיו רק בעוד כשנתיים. שר האוצר יאיר לפיד. צילום: מטה “יש עתיד”

השאלה העיקרית שעלינו לתת עליה את הדעת בהקשר הזה היא האם הממשלה הייתה צריכה להעלות את המיסוי על בעלי ההכנסות הגבוהות בשיעור גבוה יותר? זו שאלה קשה שהתשובה עליה אינה חד משמעית משום שהעלאת המס באופן שאינו מידתי תפגע ברצון הטבעי של האדם ליזום ולעבוד – וכך למעשה תפגע גם בצמיחו של המשק.

כשמדובר בשאלת העלאתו של מס החברות הרי שאנו נתקלים באותה הדילמה. נכון יהיה לומר שהחברות הגדולות צריכות לשלם יותר מיסים אך העלאת מס החברות תקפה כמובן גם לסקטור העסקי הבינוני וצריך לוודא שצמיחתו לא תיפגע. במאזן הכללי אני סבור החלטות הממשלה בכל הנוגע להעלאת המיסים הן סבירות מבחינה כלכלית גם אם חלק ממעמד הביניים לא מקבל אותם.

המפתח האמיתי לצמיחה – שילוב החרדים והערבים בשוק העבודה

מי שחשב שניתן היה לסגור את גירעון 40 מיליארד השקלים מבלי לפגוע כלל במעמד הביניים שוגה באשליות. ההחלטה שהתקבלה על הנייר לצמצם את תקציב הביטחון ב-3 מיליארד שקלים היא החלטה שקשה לשפוט כי רק ימים יגידו אם אכן יהיה צמצום בפועל בשנתיים הקרובות. התקציב הנוכחי הוא לא המבחן האמיתי של לפיד בגלל פרק הזמן המצומצם שהיה לו בטרם היה נתבקש להעבירו. ישנם שורה של צעדים שאותם הבטיח לפיד להעביר בשלב מאוחר יותר – זהו מבחנו האמיתי והעליון של לפיד – ושל הממשלה כולה.

חשוב לזכור כי אם הממשלה לא תדאג לשלב את החרדים והערבים בשוק העבודה – שום תכנית ארוכת טווח לא תצליח. למרבה הצער הרפורמה הנכספת בחינוך החרדי טרם יצאה לפועל (כמו גם בזרמי החינוך האחרים) ובה בעת קצבאות הילדים נפגעו כבר עכשיו. מהלך דומה בוצע ב-2003 והצמיחה במשק אכן הגיעה אך הדבר פגע בעיקר בשכבות החלשות ותרם להגדלת הפערים.

בעת הזו אנו זקוקים בדחיפות בפעולות משלימות שיבואו לידי ביטוי בנוסף לקיצוץ בקצבאות – הרפורמות בחינוך ושדרוג תכניות הההכשרה המקצועית הם צו השעה –משום שרק הם יביאו לתוצאה המיוחלת.

על הממשלה לטפל באתגר שמציב שוק הנדל”ן

בתקופה האחרונה כולם מדברים על הרפורמות המבניות במשק כדוגמת הרפורמה בנמלים או בחברת החשמל. רבים גם שוכחים שלא מדובר במטה קסם המהווה ערובה להצלחה. כך למשל, הפרטתה של חברת החשמל לא תתרום למשק מפני שכניסתם של המפעילים הפריטיים לא תוריד את המחירים למשתמש הקצה – לצרכן. לעניות דעתי, בחברת החשמל אנו זקוקים לניהול נכון ומסודר יותר וניצול טוב יותר של עתודות הגז.

אחת הרפורמות החשובות ביותר שממעטים לדבר עליה היא הרפורמה בשוק המים. בשנים האחרונות מחירי המים הרקיעו שחקים וזאת בעיקר על רקע עלותם של תאגידי המים. צמצוף כמות התאגידים העירוניים אמור להוריד את תעריפי השימוש לצרכנים – זוהי מטרת העל של הרפורמה.

כבודן של הרפורמות בנמלים, בחברת החשמל ובשוק המים במקומן מונח, אך הרפורמה החשובה ביותר שיהיה על הממשלה לבצע היא הרפורמה החיונית בשוק הנדל”ן. על הממשלה להחיל צעדים שיביאו לקיצור פרק הזמן שבו ניתן יהיה לקבל אישורי בנייה ולהקלה בכל הנוגע לשיווק הקרקעות. זהו המבחן המשמעותי ביותר של הממשלה הנוכחית משום שעליה לדאוג לזוגות הצעירים שפשוט לא מסוגלים לקנות דירה. לכל הפחות יהיה על הממשלה להביא למצב שעליית המחירים לדירות המיועדות למעמד הביניים תיעצר.

לבסוף, הממשלה ושר האוצר הנוכחי  ייבחנו רק בעוד מספר שנים. נכון להיום מוקדם עוד לשפוט את הצעדים שבוצעו כי רק בעוד שנתיים-שלוש ניתן יהיה לראות את התוצאות – לכאן או לכאן. בדיוק מהסיבה הזו עוד מוקדם לשפוט ולבקר, אך גם לשבח, את שר האוצר. בעוד שנתיים כולנו נהיה חכמים יותר.

 / אין תגובות  / ב בלוג

הגב

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים

*