הורדת המיסים תעמיק את הגירעון

במבחן התוצאה, יוקר המחיה בישראל אכן גבוה מחלק ממדינות מערב-אירופה וארצות הברית והוא מתבטא בעיקר בצרכים היומיומיים והשוטפים שלנו. יוקר המחיה הגבוה הוא בעיקר נגזרת של המיסוי הממשלתי מחד ושל מיקומנו הגיאוגרפי אשר מצריך שינוע של חלק גדול מהמוצרים שאותם אנו קונים מאידך שימוש בגז הטבעי יוזיל את המחירים לצרכן.

נמל אשדוד. צילום: עמוס מרון

יחד עם זאת, עלינו להסתכל על הדברים בתור מכלול שכן בארצות הברית למשל, חלק גדול ממוצרי הצריכה הרבה יותר זולים אך בה בעת עלות החינוך הרבה יותר גבוהה. כתוצאה מכך, קשה להשוות באופן ישיר את החבילה הכוללת של יוקר המחיה בין שתי המדינות.  ברור שישנן פעולות שונות שניתן לנקוט על מנת להוריד את יוקר המחיה במדינת ישראל – אך חשוב לזכור כי חלק מהדברים, גם אם יבוצעו, ישפיעו על משתמשי הקצה – האזרחים – אך ורק בטווח הבינוני-ארוך משום שמדובר בתהליכים שלוקחים זמן. הדוגמה הטובה ביותר לתהליך מסוג זה היא הרפורמה בנמלים: מדובר ברפורמה מוצדקת וחיונית שיש להשלימה בהקדם אך הרפורמה לא בהכרח תבטיח לנו ירידת מחירים מיידית של המוצרים המיובאים.

הנושא השני והחשוב שעלינו לתת עליו את הדעת הוא המעבר לשימוש באנרגיה המבוססת על הגז הטבעי שנתגלה לאחרונה בקידוחים השונים. ההסתמכות על הגז הטבעי אמורה להוריד את מחירי החשמל למשקי הבית, להוזיל את עלות ייצור החשמל, את עלות ייצור המוצרים בתעשייה ולבסוף את עלות התפלת המים. יתרה מזאת, אני סבור כי כל הדברים הללו טומנים בחובם תרומה גדולה יותר למשק מאשר הרפורמה בנמלים.

בתקציב הביטחון יש עלויות קבועות שלא ניתן לצמצמן

המיסוי הגבוה הוא כאמור מרכיב נפרד לכשעצמו ביוקר המחיה – כאשר הכוונה היא בעיקר למיסי הקנייה הגבוהים והמע”מ שמגלם בתוכו כמעט חמישית מעלות המוצר. במידה והממשלה תחליט על הורדת המיסים הללו הרי שיהיה עליה לדלות את הכסף ממקורות אחרים שאם לא כן תעמוד מדינת ישראל כולה בפני גירעון אדיר ממדים.

באופן טבעי, תקציב הביטחון מייצג את חלק נכבד מתקציב המדינה אך נדמה שקיים לגביו עיוות תפיסה מהותי שחשוב לתקן: גם אם נקצץ את עלויות הצבא הסדיר הרי שסכומי הכסף הכלליים שיוקצו למערכת הביטחון לא בהכרח יקטנו.

הסיבה העיקרית לכך היא שהלוחמה של היום מבוססת בראש ובראשונה על אמצעי לחימה טכנולוגיים ממדרגה ראשונה ובמקביל גם על לוחמה אלקטרונית – היא לוחמת הסייבר. עלותם של שני המרכיבים הללו עולה באופן קבוע ומכאן שהם מחייבים הקצאת משאבים משמעותית שלא צפויה לרדת בהיקפה בשנים הקרובות.

בפוסט הבא אתייחס בהרחבה לסוגיית שוק הדיור המהווה גם הוא נדבך עצמאי בניתוח ממד יוקר המחיה במדינת ישראל.

 / אין תגובות  / ב בלוג

הגב

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים

*