בנקים חברתיים בישראל – מה הסיכוי שיצליחו?

בכתבות בתקשורת הכתובה והמשודרת לאחרונה, פורסם על כמה צעדים שעתידים להיכלל בפרק הבנקאות בחוק ההסדרים המתגבש. אחד הצעדים הוא קידום של הקמת אגודות אשראי, מה שמוכר יותר בשם ‘בנקים חברתיים’. הרעיון מאחורי הצעד הוא שהלקוחות הם הבעלים של הבנקים הללו ולכן מקסום הרווח לא יהיה המטרה, אלא מקסום הערך לבעלי המניות – הלקוחות.

על פי התכנון, גופים אלו, לכשיוקמו, יוכלו להציע הלוואות בריבית מופחתת ועמלות נמוכות יותר מהמקובל כיום. עד כה, דרישות בנק ישראל היו גבוהות מאוד, לאור הרצון לשמור על יציבות הבנקים הללו, ולכן אלו לא קמו. כיום משרד האוצר מתכנן לסייע תקציבית כדי לעודד הקמת גופים אלו.

בנקים חברתיים לאורך ההיסטוריה

נושא זה עולה על הפרק לאחר עשרות שנים בעולם ובישראל, וזאת בעיקר בגלל המשבר הפיננסי משנת 2008. אנו זוכרים את בנק הפועלים שהוקם כבנק חברתי לפני כ-95 שנה לטובת העובדים והמיזמים הכלכליים שך ההסתדרות שנהנו מאשראי זול, אך בהמשך פעילותו רכש את השליטה בבנקים קטנים יותר, הולאם והופרט. כמו כן, גם בעולם מוכרים בנקים חברתיים, דוגמת RaboBank, שהוקם לטובת החקלאים בהולנד והפך לבנק חזק ויציב עם השנים.

גובה העמלות ומרווחי האשראי בישראל

טענה מוכרת כלפי השלטון ובעלי הבנקים היא, שמרווחי האשראי שלוקחים הבנקים בישראל, גבוהים ביחס לעולם המערבי, ולכן יש צורך להוזיל את האשראי. תביעות אלה אמנם לגיטימיות, אך בדיקות סטטיסטיות מראות כי מרווחי האשראי והעמלות בישראל, הן סביב ממוצע ה-OECD. למשל, שוק המשכנתאות בישראל נחשב זול בממוצע לאורך כל השנים. לכן ניתן לומר כי באופן כללי, כי הציבור הישראלי לא משלם יותר מהמקובל בעולם המערבי על שירותי הבנקאות.

הקשיים בהקמת בנק חברתי בישראל

הקמה של בנק כיום, מצריכה מחשבים, יישום רגולציות, הקפדה על חוקי הלבנת הון וכדומה – במילים אחרות, מדובר בפעילות מורכבת מאוד. המפקידים שיתעניינו להפקיד כסף בבנק מעין זה, שישמש להלוואות, צריכים להיות בטוחים שיקבלו את הכסף בחזרה כאשר ידרשו אותו. השאלה התאורטית היא, אם הבנק החברתי יוכל להחזיק מעמד עם מרווח קטן יותר על אשראי וריבית גבוהה מהמקובל למפקידים ועם עמלות קטנות מהמקובל תוך קיום כל הוראות החוק. מסופקני אם הדבר אפשרי.

שאלה נוספת היא: כיצד יגייסו הבנקים החברתיים החדשים לקוחות? נביט על המצב הקיים כיום בישראל – בנקים קטנים כמו בנק איגוד ובנק ירושלים, המציעים הטבות גדולות יותר לעומת הבנקים הגדולים, לא נהנים מנהירת לקוחות. מדוע? ככל הנראה מכיוון שהציבור מעדיף ביטחון בדמות בנק גדול ויציב. לכן, לפני שמיישמים צעדים מעין אלו, יש לבדוק אם במצב הנוכחי. לאור אופי הציבור הסיכוי בישראל להצלחת מיזם הבנקים החברתיים מוטל בספק.

לסיכום

עלות הקמת בנק בישראל, בנוסף לעמידה ברגולציות ובחוקים, הן משימות מורכבות במיוחד. אני לא רואה כיצד ניתן לקיים כיום בנק קטן, אמין, המתנהל ללא סכנות חדלות פירעון ומספק הלוואות בריבית נמוכה ושירותים בנקאיים יעילים. בנוסף, עלינו לקחת בחשבון את המציאות שבה אנו חיים: אם פעם בנקים חברתיים היו הכרח, המציאות כיום שונה לחלוטין – אין לכידות חברתית ועולם הערכים שונה, כך שכל אדם חושב על הרווח האישי שלו, ופחות על הכלל.

 / אין תגובות  / ב בלוג

הגב

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים

*