הדרך לפתרון משבר החברות הממשלתיות – מינויים של דירקטורים חיצוניים

האופן בו התפתחה מדינת ישראל במשך השנים הביאה להיווצרותן של כמות לא קטנה של חברות ממשלתיות בעלות חשיבות אסטרטגית לכלכלה הישראלית – ובהן חברת החשמל – רכבת ישראל – נמלי הים – נמל התעופה בן גוריון ועוד.

אני סבור כי לטובת כלכלת ישראל רצוי ונכון יהיה שהניהול של החברות הללו יהיה ניהול כלכלי מודרני כאשר ברור שגם למדינה יש אינטרסים משל עצמה בחברות הללו. הפרטתן המסיבית יכולה להביא למצב שכחברה פרטית-ציבורית יקבלו הדירקטוריונים של החברות הללו החלטות שלא יעמדו בקנה אחד – וזה בלשון המעטה – עם האינטרסים של מדינת ישראל – ואת זה אסור לנו לאפשר.

חברת החשמל – ניהול פיננסי לוקה בחסר

אם נבחן לשם המחשה את חברת החשמל הרי שבדיקה פשוטה תעלה כי מחירי החשמל גרידא לא יותר גבוהים מאלו המקובלים בארצות המערב,  עם זאת, הניהול הפיננסי בחברת החשמל הישראלית לוקה בחסר וזאת בלשון המעטה, והדוגמה שתעיד בצורה הטובה ביותר על כך היא הבור התקציבי על סך יותר מ-1.4 מיליארד שקלים שנתגלתה בפתאומיות.  נשאלת איפוא השאלה מהו הפתרון האופטימלי שאותו יש להחיל על מנת להביא לניהול אחראי מבחינה פיננסית תוך יישומם של נהלי עבודה מודרניים – וכל זאת תוך שמירה על האינטרסים של המדינה. רפורמה בחברות הממשלתיות - בארי בן זאב

אחד הפתרונות שניתן להעלות על הדעת לקוח במישרין מעולם הבנקים הנמצאים בבעלות ציבורית-פרטית. המפקח על הבנקים אחראי על פיקוח ובקרה שוטפת על המערכת הבנקאית וזאת במטרה למנוע את ביצוען של טעויות אסטרטגיות אשר עלולות לגרום לקריסת המערכת. נשאלת השאלה האם יש מקום ליישם פתרון דומה ביחס לחברות הממשלתיות?

מינוי דירקטורים חיצוניים – צו השעה

לעניות דעתי, הפתרון אינו נעוץ בהפרטה מסיבית של החברות הממשלתיות או בהקמתן של רשויות נוספות שיפקחו עליהן, כי אם דווקא במינויים של שניים-שלושה דח”צים (דירקטורים חיצוניים) בכל חברה ממשלתית. הדח”צים ייבחרו על ידי ועדה בלתי תלויה שבראשה יעמוד שופט שיהיה חף לחלוטין מזיקה פוליטית.

הדח”צים שימונו יהיו בעלי ניסיון עסקי-פיננסי כאשר רצוי שלפני מינויים לדירקטוריון החברה הממשלתית, כבר תהיה ברזומה שלהם כהונה בדירקטוריונים נוספים עיסקיים. במילים אחרות, טרם המינוי יש לוודא שיש להם ניסיון בכהונה בדירקטוריונים של החברות הגדולות ביותר במשק.

מציאת האיזון בתוך הדירקטוריונים של החברות הממשלתיות הוא אינטרס ישיר של המדינה – כך למשל יש לשקול באילו מקרים יושב ראש הדירקטוריון צריך להיות מינוי של המדינה.

הקמת נמל התעופה בנגב – הרפתקה פיננסית שדח”צ לא היה מאשר

אין ספק שאם נבחן למשל את הדוגמה של ההשקעה בנמל התעפה בנגב – השקעה שתיעשה על ידי רשות שדות התעופה (ותביא לגירעון של 9 מיליארד שקל) – הרי שדירקטור חיצוני לא היה מאשר השקעה מסוג זה. מדובר בהרפתקה פיננסית שדח”צ לא היה נכנס אליה מלכתחילה.

מינוי הדח”צים יכול לפתור את הבעיה רק אם פעילות החברות תהא לפי עקרונות ממשל תאגידי נאותים. יש לדאוג לכך שהחלטות מהותיות יתקבלו בועדת הביקורת שבה יהיה רוב לדירקטורים החיצוניים.אי תלות ועדת הביקורת והטמעת הנוהל שהחלטות מהותיות צריכות להתקבל בועדת הביקורת ימנעו מהדרג הפוליטי לכפות את רצונו בניגוד לטינארס של החברה. ראוי לציין לבסוף כי מינוי הדח”צים יכול לקרום עור וגידים רק אחרי ש-20-25% ממניות החברות יונפקו בבורסה ואז כל חוקי הרשות לניירות ערך יחולו על החברה.

 / אין תגובות  / ב בלוג

הגב

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים

*